הקשר בין מתח נפשי להחמרת כאבי מיגרנה: ניהול וטיפול בזמנים מאתגרים

מצבים של מתח, דאגה ודכדוך יכולים להביא להחמרה במצב המיגרנה ולהפך, ולכן אין זה מפתיע שבימים הקשים שעוברים עלינו, חולים עלולים לחוות עלייה בתדירות כאבי הראש, עוצמת כאב מוגברת, ואפילו תפיסה שהטיפול כבר אינו יעיל כבעבר. הבנה וניהול של יחסי הגומלין בין מצבים בריאותיים הופכים חיוניים במתן תמיכה וטיפול יעיל בחולי מיגרנה בנסיבות קשות אלו

כבר בשבועות הראשונים לאחר האירועים הקשים בשבעה באוקטובר, עוד טרם החלו להתבצע מחקרים רשמיים, היה ברור כי מצב החירום בישראל מביא לפגיעה קשה בבריאות הנפשית והפיזית של אזרחי המדינה. כעת גם המספרים תומכים בכך. המרכז לחקר האובדנות והכאב הנפשי פרסם לאחרונה מחקר שבחן שכיחות של הפרעות נפשיות ותסמינים פסיכולוגיים שונים לפני הטבח של השבעה באוקטובר ואחריו. המחקר כלל מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל חודשיים לפני אירועי 7 באוקטובר וחודש לאחר מכן. התוצאות שעלו מדאיגות למדי, שיעור ה־PTSD הוכפל מ־16% ל־30%, שיעורי הדיכאון עלו מ־24% ל־43% ואילו שיעור הסובלים מחרדה עלה מ־31% ל־44%. יותר מ־60% מהנחקרים דיווחו על הרעה בתפקודם היום-יומי ו־38% אחוז מתמודדים עם מחשבות אובדניות פסיביות.

לעלייה בהופעתן של הפרעות פסיכיאטריות בשבועות אלו השלכה גם על הבריאות הכללית של הישראלים, ובפרט על הסובלים ממיגרנה. הקשר בין מיגרנה והפרעות פסיכיאטריות, כמו חרדה, דיכאון, הפרעה דו-קוטבית, PTSD ועוד, נחקר רבות בעשורים האחרונים במחקרים מבוססי אוכלוסייה, ונראה שמדובר בקו־מורבידיות שכיחה למדי: תחלואה פסיכיאטרית נלווית נוכחת ב־64% מהחולים עם מיגרנה כרונית וב־40% מהחולים עם מיגרנה אפיזודית. חרדה, לדוגמה, נמצאה אצל 40%–58% מחולי המיגרנה, לעומת 5.1%–11.9% בקרב האוכלוסייה הכללית. הסיכון לסבול מדיכאון גבוה פי 2–4 אצל חולי מיגרנה מאשר אצל נבדקים שאינם חולי מיגרנה.

ישנן השערות שונות שמסבירות את הקשר שבין חרדה, דיכאון, סטרס וכיוצא באלה למיגרנה, אך עד כה אין תשובה חד משמעית האם מדובר בקשר נסיבתי או שישנו גורם אטיולוגי משותף לשני המצבים. אנו כן יודעים כי קו מורבידיות פסיכיאטריות יכולה להגביר את הסיכון לכרוניפיקציה של המיגרנה, דהיינו מעבר ממחלה אפיזודית למחלה כרונית, לשימוש יתר בתרופות, לאיכות חיים ירודה יותר ולנכות גדולה יותר. בתקופה שבה החרדות גוברות והדיכאון מרים את ראשו, הנטל על אותם חולים הולך ומחמיר. מטופלים עשויים להעיד על כאבי ראש גוברים, על תדירות גבוהה יותר של התקפי המיגרנה ומשך גבוה יותר ועל צורך גדל בטיפול אקוטי לשיכוך הכאב. כל אלו באים לידי ביטוי גם בנטל כלכלי משמעותי יותר על מערכת הבריאות כולה.

התערבות משולבת בדרך להטבה

כיוון שמצבים כמו דיכאון וחרדה עשויים לנבא על החמרה של המיגרנה, חשוב מאוד להכיר בקשר שבין מצבים אלו למיגרנה ולדעת לזהות ולתת מענה נכון. לא אחת, טיפול נכון למניעת מיגרנה עשוי להשפיע גם על המצב הנפשי של המטופל. כך למשל  ממחקר אשר נערך לאחרונה, ותוצאותיו טרם פורסמו במאמר רשמי, אשר בחן את יעילות ובטיחות תרופת Fremanezumab, במטופלים שסובלים ממיגרנה ומדיכאון מז'ורי יחד, עולה כי לא רק שהתרופה יעילה ובטוחה לאוכלוסיית המטופלים הזו אלא גם הצביע על מגמה חיובית במדדי דיכאון ואיכות חיים באותם מטופלים.

בהתבסס על הממצאים הנוכחיים במחקרים, ולאור הקשר המורכב שבין מיגרנה להפרעות נפשיות, ראוי להקפיד על הערכת מצב הנפש של החולים הסובלים ממיגרנה. בכל מקרה של חשש, חשד לקו-מורבידיות, החמרה בתסמינים או סימנים להתפתחות קושי נפשי משני למיגרנה, מוטב לערב פסיכיאטר/ית בהתאמת הטיפול ולקיים שיחה פתוחה ומקיפה עם המטופלים. יש להקפיד על העדפת טיפולים אשר משלבים אספקטים פיזיים ונפשיים, כדי לספק טיפול מקיף המכוון לסובלים ממגוון הצרכים הרפואיים והנפשיים, לרבות גישות טיפוליות נפשיות. חשוב להעצים את המטופלים להתמודדות ולשיפור היכולת הפונקציונלית שלהם, ובכך לשפר את המצב הכללי ולהקל על סבלם של החולים.

רשימת מקורות:

• Amiri P, Kazeminasab S, Nejadghaderi SA, Mohammadinasab R, Pourfathi H, Araj-Khodaei M, Sullman MJM, Kolahi AA, Safiri S. Migraine: A Review on Its History, Global Epidemiology, Risk Factors, and Comorbidities. Front Neurol. 2022 Feb 23;12:800605. doi: 10.3389/fneur.2021.800605. PMID: 35281991; PMCID: PMC8904749.
  
  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC8904749/
  
  
• נעם גרינברג. מיגרנה: שכיחותה והטיפול בה כתיבה: | אישור: שלי לוי, ראש צוות. מרכז המחקר והמידע – הכנסת. ט' בתמוז תשפ"ג, 28 ביוני 2. 
  
  https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/2f2c9458-bfd9-ec11-814d-005056aa4246/2_2f2c9458-bfd9-ec11-814d-005056aa4246_11_20203.pdf
  
  

• Radat F. What is the link between migraine and psychiatric disorders? From epidemiology to therapeutics. Rev Neurol (Paris). 2021 Sep;177(7):821-826. doi: 10.1016/j.neurol.2021.07.007. Epub 2021 Jul 27. PMID: 34325915.
  
  
• Abstract; American Headache Society 65th Annual Scientific Meeting, June 15-18, 2023 Austin, Texas