סטרס נחשב לאחד הטריגרים השכיחים ביותר להתקפי מיגרנה. במציאות של לחץ ואי וודאות מתמשכת על רקע המצב הביטחוני בישראל, לסטרס, כמו גם לחוסר שינה יש השפעה רבה עלינו ועל מטופלים שחיים עם מיגרנה ועל מהלך מחלתם.
עדויות רבות מצביעות על כך שאירועי חיים משמעותיים המלווים בסטרס עשויים להקדים החמרה של מיגרנה אפיזודית למיגרנה כרונית. סטרס יכול לגרום להורדת הסף שלcortical spreading depression והגברת ביטוי חלבונים הקשורים לסנסיטיזציה של נוירונים טריגמינליים ובכך ולתרום לתדירות גבוהה יותר של התקפי מיגרנה ובהחמרת תסמיניה כגון אלודיניה, פוטופוביה והגברת חרדה [1,9-11] .
מחקרים באוכלוסיות שנחשפו לעימותים ולדחק טראומטי מצביעים על קשר בין גורמי סטרס אלה לבין נטל מוגבר של מיגרנה. בישראל, מחקרים שנערכו במחוז הדרום ובאמצעות מאגרי הנתונים של קופת חולים כללית הצביעו על עומס משמעותי של תחלואה נלווית, במיוחד הפרעות פסיכיאטריות וכאב כרוני. בנוסף, הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) נקשרה לעלייה משמעותית בסיכון למיגרנה, במחקר אמריקאי עדכני מצא ששירות צבאי מלווה בשיעור גבוה במיוחד של דיווחי מיגרנה בקרב יוצאי צבא כאשר כ־31% מהנשים ו-8.2% מהגברים דיווחו על מיגרנה לאחר השירות, שיעורים גבוהים פי ~ 1.5 לעומת האוכלוסייה הכללית [15,2,5-8].
תופעה נוספת המתועדת היטב בתקופות של סטרס מתמשך, לרבות מלחמות, חשיפה לירי, אזעקות ומצבי אי־ודאות, היא עלייה בשימוש אקוטי בתרופות למיגרנה, עד כדי סיכון ממשי ל-Medication Overuse Headache (MOH) . שימוש מוגבר זה עלול להחמיר כאבי ראש, לשמר את מעגל הכאב, ולשקף דפוסי התמודדות עם מצבי דחק המשפיעים ישירות על מהלך המחלה. [12].
על סמך הנתונים הקיימים בספרות, מוצעות מספר גישות לניהול מיגרנה בתקופות של סטרס מתמשך:
- איתור מוקדם ומעקב אחר החמרה:עלייה בתדירות התקפי המיגרנה או מעבר אפשרי למיגרנה כרונית.
- הערכת קומורבידיות פסיכיאטרית:סקירה שגרתית לחרדה, דיכאון ו PTSD-אשר שכיחות במיוחד בחולי מיגרנה ועלולות להחמיר בתקופות סטרס. [1,7]
- אופטימיזציה של טיפול מניעתי: החברה הבינלאומית לכאב ראש מדגישה חשיבות התחלת טיפול מניעתי מוקדם, אצל מטופלים עם 4 התקפי מיגרנה בחודש, או אצל מטופלים עם 2 התקפים בחודש המלווים במוגבלות משמעותית. [3,7,13,16]
- מניעת שימוש יתר בתרופות (MOH):יש לעקוב אחר תדירות השימוש בתרופות אקוטיות וליידע מטופלים על ספי הסיכון.
- התערבויות התנהגותיות:טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ,(CBT) ביופידבק, מיינדפולנס ואימוני הרפיה יכולים להשתלב לצד טיפול תרופתי, במיוחד למטופלים עם קומורבידיות פסיכיאטרית או המעדיפים אפשרויות לא-תרופתיות. [14]
- שמירה על אורח חיים בריא : לאור הפגיעה המשמעותית באיכות שנת הלילה בתקופה הנוכחית, חשוב להדגיש את הקשר ההדוק בין שינה איכותית לבין תדירות וחומרת המיגרנות. לצד זאת, מומלץ להקפיד על שתייה ואכילה סדירות ועל פעילות אירובית מתונה כחלק משגרת החיים.
לסיכום, חשיפה ממושכת לסטרס כמו גם חוסר שינה הקשור למצב הביטחוני עשויה להשפיע על תדירות התקפי המיגרנה ועל נטל המחלה. זיהוי וטיפול מוקדם של החמרה אפשרית, הערכת קומורבידיות פסיכיאטרית ואופטימיזציה של טיפול מניעתי עשויים לסייע בניהול המטופלים במיוחד בתקופה זו.
