טרדיב דיסקינזיה (Tardive dyskinesia TD) הוגדרה לראשונה לפני יותר מ-70 שנה, מספר שנים לאחר כניסת התרופות האנטיפסיכוטיות הראשונות, כמצב בלתי הפיך בדרך כלל המתפתח בעקבות שימוש בתרופות אלה. טרדיב דיסקינזיה אופיינה כתנועות בלתי רצוניות ובלתי נשלטות של הפנים, הלשון והגפיים.
לעיתים קרובות טרדיב דיסקינזיה אינה מאובחנת. זיהוי הסימנים והתסמינים העלולים להיות קשורים לטרדיב דיסקינזיה יכול לסייע באבחון ההפרעה ובבחירת הטיפול המתאים, שבסופו של דבר עשוי להקל גופנית ורגשית על המטופלים. הנוירולוגית ד״ר צביה פיי-כרמון, מומחית בהפרעות תנועה ופרקינסון, סגנית מנהלת המכון להפרעות תנועה ומנהלת השירות לטיפולים מתקדמים בבי"ח שיבא, משוחחת על הכלים לזיהוי סימנים של טרדיב דיסקינזיה וכיצד אפשר לבחור את הטיפול המתאים ביותר.
ד״ר פיי-כרמון מדגישה כי ״הופעת טרדיב דיסקינזיה עשויה להתרחש לאחר שבועות וחודשים רבים של חשיפה לתרופה אנטיפסיכוטית. כ-1 מתוך 4 חולים המטופלים בתרופות אלה מפתחים טרדיב דיסקינזיה, ובעידן שבו יותר מטופלים מקבלים תרופות אנטיפסיכוטיות חשוב להיות מודעים לבעיה הזו״.
התנועות הבלתי רצוניות בטרדיב דיסקינזיה הן בלתי נשלטות והן משפיעות על מטופלים בדרכים שונות. לפי ד״ר פיי-כרמון ״כשחולים מגיעים למרפאה עם מה שעשוי להראות כמו טרדיב דיסקינזיה הם (או בני המשפחה שלהם) נוטים להתלונן על כך שהתנועות מפריעות להם לתפקד בפעילויות יום יומיות ושהן מפריעות לסביבה. התנועות מביכות את החולים ויכולות לגרום להם לבידוד חברתי״.
ד״ר פיי-כרמון מציינת כי ״רוב המקרים של טרדיב דיסקינזיה הם בלתי הפיכים, גם כשמפסיקים את התרופה שהביאה להתפתחות התנועות הבלתי רצוניות. ההפרעה מלווה את החולים כל החיים – והיא יכולה להיות אף יותר הרסנית מההפרעה הראשונית שעבורה קיבלו את הטיפול האנטיפסיכוטי מלכתחילה״.
שימוש בכלים מנחים להערכת טרדיב דיסקניזיה
כידוע, הצעד הראשון בהערכת אפשרות של טרדיב דיסקינזיה היא לבדוק האם המטופל או המטופלת נוטלים תרופה אנטיפסיכוטית או תרופות אחרות שגורמות לדיקינזיה טרדיבית. אם יש היסטוריה של שימוש בתרופות אלה חשוב לבדוק האם התנועות הן קבועות ומה התדירות שלהן, וכיצד הן משפיעות על היום יום.
לפי ד״ר פיי-כרמון, הדרך הטובה ביותר לקבל תמונה מקיפה על ההיבטים הגופניים, החברתיים והפסיכולוגיים של התנועות הבלתי רצוניות, היא על ידי תשאול מקיף. ״נשאל באיזה אופן התנועות מפריעות לתפקוד היום יומי שלהם, למשל האם בדיבור או ביכולת להיות מובנים לאחרים, בקריאה או בכתיבה, ביכולת לחתוך ולהחזיק אוכל, כשהם הולכים או מתלבשים? או אולי בפעילות אחרת? נשאל אם הם מודעים לתנועות גם כשהם ליד חברים או משפחה, ואם כן, האם התנועות גורמות להם למבוכה, למתח, לכאב או חוסר נוחות, או לרצון להתבודד. נשאל גם האם התנועות מפריעות להם לישון. כל אלה יתנו לנו אינדיקציה עד כמה התנועות מפריעות למטופלים לתפקד ועד כמה הן פוגעות באיכות החיים שלהם״.
סולם AIMS
סולם התנועות הבלתי רצוניות (The Abnormal Involuntary Movement Scale – AIMS) הוא כלי סטנדרטי המשמש להערכה ראשונית ומעקב אחר מטופלים הסובלים מטרדיב דיסקינזיה. ד״ר פיי-כרמון מסבירה: ״סולם AIMS כולל שאלות ספציפיות שבעזרתן אפשר לדרג את חומרת התנועות. הוא כולל שאלות על תנועות הפנים, הגפיים והגֵו, וכן שאלות על האופן שבו המטופלים מתייחסים להפרעת התנועה. לדוגמה, עד כמה הן מונעות ממנו לעשות פעילויות שגרתיות ועד כמה התסמינים חמורים. השאלון מקדיש גם מקום לתנועות הבלתי רצוניות של הפה ולהערכת פגיעה דנטלית שיכולה להגרם.״
הצורך לבחון ולטפל בטרדיב דיסקינזיה
מעבר לתנועות הבלתי רצוניות, וללא קשר לחומרת התסמינים, לטרדיב דיסקינזיה יכולה להיות השפעה משמעותית על המטופלים. בעזרת שיחה פתוחה עם המטופלים ובני משפחתם, ובעזרת הכלים שברשותנו אנו יכולים להעריך את השפעת התסמונת בצורה מהירה ויעילה, ולסייע למטופלים בעזרת טיפול מתאים.
ההנחה היא שחשיפה לאנטגוניסטים של קולטני דופמין גורמת לרגישות יתר הדרגתית של קולטני דופמין D2, דבר המוביל למאפיינים הקליניים של טרדיב דיסקינזיה. באמצעות תרופות חדשות המעכבות מונואמין טרנספורטר 2 (VMAT2)יש לנו היום אפשרות לשפר את איכות חייהם של אנשים עם טרדיב דיסקניזיה. טיפול קו ראשון הוא באמצעות – טטרבנזין, טיפול יעיל למיתון הפרעות התנועה הנמצא בסל שירותי הבריאות. עם זאת, המטבוליטים הפעילים בתרופה זו מחייבים מנות בתדירות גבוהה, דבר שבין השאר מוביל לתופעות לוואי כגון ישנוניות, דיכאון, אינסומניה ופרקינסוניזם.
ד״ר פיי-כרמון מבהירה כי לעיתים מגיעים מטופלים הזקוקים לטיפול, אולם התרופה שקיימת היום בסל לא בהכרח תתאים להם בשל תופעות הלוואי שלה, ולכן ״עבור מטופלים שמצבם הנפשי והחברתי אינו מיטבי, דאוטטרבנזין (אוסטדו), גם היא מקבוצת VMAT2, עשויה להיות חלופה טיפולית טובה. אוסטדו היא תרופה יעילה שנסבלת טוב והיא מתאימה לחולים הסובלים ממחלות רקע פסיכיאטריות הנוטלים תרופות אנטגוניסטיות לקולטני דופמין. אחד היתרונות הוא שקל לעבור מטטרבנזין לאוסטדו.
ד״ר פיי-כרמון מסכמת כי ״חשוב להביא בחשבון את מצבו הנפשי והחברתי של המטופלים, ולא להתייחס לטרדיב דיסקינזיה כהפרעה גופנית בלבד. יש לנו היום אפשרויות טיפול חדשות היכולות להקל משמעותית על המטופלים ולשפר את איכות החיים שלהם״.
