האם השיפור בתסמיני טרדיב דיסקניזיה נמשך גם בטיפול ארוך טווח באוסטדו?

טרדיב דיסקינזיה (TD) היא הפרעת תנועה היפרקינטית הנובעת בעקבות חשיפה לתרופות המעכבות את הרצפטור לדופמין מסוג D2 (DRA), כולל תרופות אנטיפסיכוטיות (דור ישן וחדש) ותרופות אנטי דופמינרגיות המשפיעות על תנועתיות הקיבה. TD מאופיינת בתנועות לא רצוניות, כגון תנועות סטראוטיפיות, כוריאה, דיסטוניה, טיקים, רעד או שילוב של תנועות לא רצוניות אלה, ותסמינים סנסוריים. בנוסף, אנשים עם TD סובלים גם מסטיגמות חברתיות הקשורות לאיכות חיים ירודה ונסיגה חברתית, תחלואה ואף תמותה.¹   

כאשר לא ניתן למנוע TD על ידי הפסקה או הגבלה של נטילת DRA, הטיפול המומלץ כקו ראשון הוא מעכב VMAT2. הפחתת ההפרשה של דופמין עשויה להפחית גירוי יתר של קולטני דופמין D2 בעלי רגישות גבוהה הגורמים ל-¹TD.

בשני מחקרי פאזה-3 פיבוטליים, שנמשכו 12 שבועות (מחקר ARM-TD ומחקר AIM-TD), נמצא כי טיפול באוסטדו (Deutetrabenazine) משפר באופן מובהק ציון AIMS (Abnormal Involuntary Movement Scale) בקרב חולי טרדיב דיסקינזיה. כדי לבדוק האם השפעה זו נמשכת גם כאשר הטיפול נמשך לאורך זמן, חולים שסיימו את המחקרים הפיבוטליים הורשו להיכלל במחקר המשך תווית פתוחה, זרוע יחידה – “OLE”, שנמשך 3 שנים.¹ 

השפעת אוסטדו על ציון AIMS לאורך זמן

מחקר OLE התנהל ב-76 מרכזים שונים ברחבי העולם בין השנים 2014 ל-2019. האוזר, ברקאי ועמיתיהם בדקו האם הטיפול באוסטדו יעיל ובטוח גם בטיפול ממושך. המינון היומי המקסימלי שקיבלו משתתפי המחקר שמשקלם <100 ק״ג היה 48 מ״ג/ק״ג. חולים מעל למשקל זה קיבלו 60 מ״ג/ק״ג.¹  

הערכת היעילות התבססה על מספר מדדים: שינוי בציון AIMS מוטורי כללי, שיעור המטופלים שהשיגו שיפור של >50% או >70% בציון AIMS לעומת נקודת ההתחלה, או שיעור המטופלים שאצלם הושג שיפור של יותר מ-50% בשבוע 14 שנמשך גם בשבוע 54, 106 ו-145, או דיווח של ״שיפור גדול״ או ״שיפור גדול מאוד״ בהתאם לדיווח הרופאים לפי CGIC (רשמים קליניים גלובליים של שינוי – Clinical Global Impressions of Change) או לדיווח המטופלים לפי PCGI ¹(Patient Global Impression of Change).

החוקרים מצאו כי ככל שהטיפול באוסטדו נמשך, נמצא שיפור גדול יותר בציון AIMS: נצפה שיפור בציון של -4.8, -5.2 ו--5.5 בקרב חולים שסיימו 54, 106 ו-145 שבועות טיפול, בהתאמה.¹ לאחר כשנתיים וחצי של טיפול באוסטדו, 67% מהמטופלים הגיעו לשיפור של >50% בציון AIMS כללי. על פי CGIC ו-PCGI בקרב 73% ו-63% מהמטופלים, בהתאמה, היה שיפור בתסמיני ¹TD.
 

שיעור המטופלים שאצלם נצפה שיפור בציון AIMS מנקודת ההתחלה1

איכות חיים טובה יותר

על פי סקר שנערך בארה״ב בקרב חולי סכיזופרניה, הפרעה דו-קוטבית או דיכאון מג׳ורי, הסובלים גם מטרדיב דיסקניזיה, 41% מהחולים טוענים כי ההשפעה המשמעותית ביותר של TD היא על ההיבטים הפסיכולוגיים והרגשיים שלהם. נתון מעניין נוסף שעלה בסקר היה כי ההשפעה הגדולה של TD, במיוחד בהיבט הפסיכולוגי או הרגשי, מדווחת בעיקר על ידי מטופלים ופחות על ידי רופאים.²

בהתחשב בנתונים שהתקבלו בסקר האמריקאי, חשוב לציין כאן את הנתונים שהתקבלו במחקר OLE בהיבט איכות החיים. במחקר זה דיווחו המטופלים על שיפור בתנועות הלא רצוניות, דבר שהוביל לאיכות חיים טובה יותר באופן משמעותי. ולראייה, לאחר שנתיים של טיפול באוסטדו, השינוי החציוני במדד איכות החיים CDQ-24 היה 5.2- (שגיאת התקן היא 1.11) מנקודת ההתחלה.¹ השיפור נצפה בסטיגמה, מדדים רגשיים, כאב, פעילויות שונות בחיים היום-יום ובתחומים חברתיים שונים.¹ 

לסיכום, מחקר OLE מדגיש יתרונות ארוכי טווח של הטיפול באוסטדו למטופלים הסובלים מ-TD. הטיפול הראה הפחתה מובהקת בתנועתיות TD, כאשר שני שליש מהמטופלים השיגו שיפור של לפחות 50% בציון AIMS המוטורי הכללי. רוב המטופלים הגיעו לטיפול מוצלח לפי דיווחי ה-CGIC וה-PGIC וזכו באיכות חיים טובה יותר. טיפול באוסטדו נסבל טוב, עם תופעות לוואי קלות עד מתונות. נצפתה תדירות נמוכה של תופעות לוואי הקשורות לשימוש ב-VMAT2, כולל דיכאון ופרקינסוניזם.¹ 

השיפור המתמשך ביעילות ובבטיחות שנצפה במחקר OLE מצביע על כך שאוסטדו עשויה להיות אופציה מתאימה לניהול ארוך טווח של תסמיני TD.¹

1. Hauser RA, et al. Long-Term Deutetrabenazine Treatment for Tardive Dyskinesia Is Associated With Sustained Benefits and Safety: A 3-Year, Open-Label Extension Study. Front Neurol. 2022 Feb 23;13:773999. 

    

2. Finkbeiner, S. et al. Differences in Patient and Healthcare Professional Perspectives on the Key Impacts of Tardive Dyskinesia. Presented at the 7th Annual Psych Congress Elevate; June 1–4, 2023; Las Vegas, Nevada.